מריון מצוי


משפחת הגרביליים (GERBILLIDAE)

הרגליים האחוריות של מין זה ארוכות מהקדמיות ושריריהן מפותחים מאוד. צבעם צהוב עד חום וזנבם ארוך.

הגרבילים ניזונים בצומח ובעיקר בזרעים. וחלקם מסוגלים לחיות חיים שלמים ללא מים ולקבל נוזלים באמצעות הלחות שבמזון אך הם אינם מסוגלים להתרבות על תזונה זו ועליהם לאכול מזון ירוק על מנת להתרבות. תכונה זו מאפשרת להם לעבור תקופות בצורת כשאין צמחיה באזור.

רוב המינים ליליים וביום הם חבויים במחילות טבעיות או שהם כורים בעצמם. הם מרבים לעמוד על רגליהם האחוריות על מנת לסקור את הסביבה וביכולתם אף לרוץ עליהם באופן זמני. הם מתופפים ברגליהם האחוריות בשעת סכנה ליצירת קול אזעקה.

מריון (Meriones)

זנבו שעיר ואורכו כאורך גופו ובקצהו שערות שחורות. גופו מגושם ודומה במעט לחולדה. אלו פעילים בלילה והם סולידריים. כאשר הם ממהרים הם מסוגלים להתקדם בקפיצות.

מריון מצוי (Meriones tristrami)

מריון מצוי הנו השכיח בבני מינו בארץ. אורכו כ-26 ס"מ, כולל הזנב. צבעו משתנה בהתאם לאזור, ונע מאפור וחום בצפון הארץ ועד אפור צהוב בנגב. מין זה חי במחילות שעומקם כ-50 ס"מ ולכל מחילה מספר פתחים, לעיתים הם סותמים מבפנים את פתחי המחילה.

בחיפוש אחר מזון, מתרחק המריון למרחק עשרות מטרים ממחילותיו ומעדיף לנוע לאורך קווי הזריעה, לכן לרוב אין קרחות בגידולים אלא דילול.

משך ההיריון עומד על 25 יום ומספר הולדות עד 8 בשגר. ממליטים בכל עונות השנה אך בעיקר באביב ובקיץ.

הגידולים העיקריים שיכולים להיפגע מהמריון הם דגנים, קטניות ואגוזי אדמה. עיקר הנזק נגרם בשלבים הראשונים של הצמיחה.