זבובים


תת סדרת הזבובים (BRACHYCERA)

הקבוצה הרביעית בגודלה של חרקים, בהיקף של יותר מ 110,000 מינים שונים ברחבי העולם. הזבובים נמצאים בכל חלק של העולם המיושב ונפוצים יותר באזורים טרופיים וסובטרופיים. בישראל מצויים כ-3,000 מינים הנכללים ב-84 משפחות.

משפחת הזבוביים (muscidae)

משפחה זו מונה כ-4000 מינים, מתוכם חיים בישראל כ-150 מינים. אורך הבוגרים לרוב הוא בין 2 מ"מ ל-13 מ"מ. צבעם אפור ושחור ולעיתים צהוב או מתכתי. הרימות של מרבית המינים ניזונות מחומר אורגני מרקיב ממוצא צמחי או חי.

זבוב הבית (Musca domestica)

אחד מנציגי הקבוצה הבולטים ביותר. תפוצתו כלל עולמית ובוחר לחיות תמיד במקומות חיות של בני אדם. צבעו אפור, 4 פסים כהים נמשכים לאורך חזהו. אורך גופו עד 7 מ"מ. העיניים מופרדות זו מזו ועיני הנקבה רחוקות יותר אחת מן השנייה ביחס לעיני הזכר.

הנקבה מטילה את ביציה בקבוצות של 100-150 ביצים ישירות לתוך מקורות המזון של הזחלים. צורת הביצים – לבנות ומוארכות.

הרימות מתפתחות באזור מצבורי אשפה כגון צואה, זבל, ביוב וכד'. צבע הרימות לבן וקצה האחורי של גופם קטום ובו ניתן להבחין ב-2 פתחי נשימה כהים.
מחזור החיים של זבוב הבית (מביצה לבוגר) בקיץ נמשך בין 10 ל-20 יום. חיי הבוגר נמשכים כחודשיים ובמהלכם הנקבה מסוגלת להטיל עד 1,500 ביצים. הבוגרים ניזונים במזון נוזלי או נוזלי למחצה.

רימות זבוב הבית אינן ניזונות בשלב טרום ההתגלמות ולכן אין הן נפגעות מחומרי הדברה הנקלטים דרך מערכת העיקול, כך גם מבנה החביונות העטוף במעטה קוטיקולרי, קשה ובלתי חדיר לתכשירי הדברה ולכן יש צורך בהדברתם המיידית מיד עם גילוין.

פאנית הבתים (Fannia canicularis)

מין זה מצוי לעיתים בתוך הבתים, הוא קטן מעט וצר יותר מזבוב הבית. המאפיין של מין זה הוא מנהגם לעופף בתבניות קבועות תחת מנורות חשמל ולהתמיד בכך זמן רב. הוא אינו מטריד את האדם בשונה מזבוב הבית ואינו נוהג לשבת על מזונותיו.

הטלת הביצים מתרחשת כ-4 ימים לאחר הגיחה, ותתבצע על גבי המצע בו יתפתחו הרימות שלרוב הוא לשלשת עופות.

רימות הפניה שטוחות במעט ורחבות, צבען חום אדמדם וזיזים יוצאים מפרקי גופן, אליהן נצמדים חלקים מהסביבה ומקשים על איתורן. כריות הדבקה הקבועות בצידי הפה מסייעים להם בתנועתם, הם מצמידים את הכריות למצע ומושכים את גופם קדימה.

מחזור החיים של פאנית הבתים (מביצה לבוגר) בקיץ נמשך כ-20 יום. חיי הבוגר נמשכים כ-25 יום אצל הנקבות וכ-14 יום אצל הזכרים, נקבות בודדות חיות למעלה מ-50 יום.

משפחת הבוהקניים (Calliphoridae)

משפחה זו מונה כ-25 מינים. מבנה גופם עבה, קצר ומוצק. אורכם נע בין 4 מ"מ ל-12 מ"מ. למרביתם צבעים מתכתיים.

בוהקן כחול (Calliphora vicina)

מהמינים הידועים במשפחה זו. אורך גופו עד 12 מ"מ וצבעו כחול כהה מתכתי. הנקבות נמשכות לבשר בו הן מטילות ביצים, לעיתים חודרים למטבחים בקול זמזום רועש. הזכרים ניזונים מצוף פרחים. בטבע, מטילות הנקבות את ביציהן על פגרי בעלי חיים הזחל בוקע כעבור יום ולאחר כשבועיים הופך לבוגר.

בוהקן ירוק (Lucilia sericata)

מעט קטן מן הבוהקן הכחול, צבעו ירוק מתכתי, אף הוא נמשך לבשר אך נמנע מכניסה לבתים. הביצים מוטלות בפגרי בעלי חיים ובצואה, מקרים בהם הביצים מוטלות לתוך פצעים מוגלתיים שם ניזונים הזחלים ברקמות מתות. מחזור החיים זהה לזה של הבוהקן הכחול אך נראה כי חיי הבוהקן הירוק קצרים יותר.

משפחת הפריזבוביים (Tephritidae)

משפחת זבובים המונה כ-4,000 מינים המשתרעים בכל העולם ובעיקר באזורים טרופיים. בישראל כ-85 מינים. אורך גופם נע בין 1.5 מ"מ ל-10 מ"מ. מרבית המינים מופיעים בין מרץ לנובמבר כאשר השיא ביוני. הבוגרים במרבית המינים עומדים רוב הזמן על הצמח הפונדקאי שלהם בו הם מטילים את ביציהם. הם ניזונים בצוף פרחים, הפרשות צמחים ובחומרים דומים.

הביצים מוטלות לתוך רקמת הצמח והרימות מתפתחות בתוך הרקמות של הצמחים וניזונות מהן.

צבע הרימות לרוב לבן או צהבהב. האויבים החשובים ביותר של הדרגות הצעירות הן צרעות טפיליות ושל הדרגות הבוגרות – עכבישים.

פריזבוב ים תיכוני (Ceratitis capitata)

אחד ממזיקי החקלאות הקשים בעולם. אורכו עד 5 מ"מ, על כנפיו נמשכים 3 פסים וגופו צבעוני. הנקבות תוקפות מיני פירות רבים ומטילות בתוכם את ביציהן. הרימות אוכלות את הפירות וגורמות בכך לנזק ישיר. נזק עקיף נגרם בגרימת ריקבון וזירוז הבשלה. אמצעים להתמודד עם מין זה מיושמים באמצעות ריסוס חומרי הדברה, פיתיונות והפצת זכרים מעוקרים, המתחרים בזכרים הטבעיים.

משפחת השחמטניים (Sarcophagidae)

משפחת זבובים גדולים יחסית, אורך גופם מגיע עד 15 מ"מ וגופם בצבעי שחור – אפור היוצרים דמוי לוח שחמט על החלק הגבי של בטנם. ניתן למוצאם בעיקר בסביבת פגרים או צואה. הרימות של בני משפחה זו בוקעים מיד עם הטלת הביצים או שמושרצים ישירות.

שחמטן הבשר (Sarcophaga carnaria)

כאשר הנקבה של מין זה מוצאת פגר של בעל חיים או חתך ברקמה חיה היא מצמידה אליו את ביטנה ומיד נפלטים מפתח המין זחלים המתפזרים במזון. לזחלים חומרים המסייעים להם בפירוק סיבי השרירים.

מנקודת ראותו של המדביר, הבנת סדרת הזבובאים נמצאת בעדיפות גבוהה ביחס לשאר סדרות פרוקי הרגליים. מאחר ועמם נמנים וקטורים למחלות רבות וקשות וביניהן: המלריה, מחלת השינה, הקדחת הצהובה, מחלת הפיל, מחלות תולעים שונות, טיפוס, שיתוק ילדים, שחפת ומחלות עיניים.

מסתבר שאילו היו נעלמים הזבובים מן העולם היו חלק נכבד מהמחלות נעלמות אף הן. הזבובים נושאים חיידקים ונגיפים על פני כל גופם ובעיקר בפיסות הרגליים, על החדק ובמעי. לעיתים מצויים על זבוב אחד מיליוני חיידקים! גורמי המחלה מועברים אל המזון או אל הגוף על ידי מגעם של הזבובים והפרשותיהם.