לטאות


סדרת הקשקשאים (SQUAMATA)

זוהי הסדרה הגדולה ביותר במחלקת הזוחלים. היא מכילה 95% מן הזוחלים החיים כיום. הסדרה נחלקת ל-2 תתי סדרות: לטאות ונחשים.

ישנם מספר מאפיינים משותפים לכל הזוחלים שבמחלקת הקשקשאים: עורם מכוסה קשקשים ומגנים ומוחלף מדי פעם בעת התנשלות. הנחשים מתנשלים בשלמות ומרבית הלטאות קרעים-קרעים. לשונם חופשית, נשלפת אל מחוץ לפה ,ארוכה ומפוצלת, למעט אצל מספר מיני לטאות, ומשמשת כאיבר הרחה חשוב. הלסת התחתונה מאפשרת מפתח פה רחב ותנועה גמישה של הלסתות.

תפוצתם של הקשקשאים נרחבת וניתן למוצאם כמעט בכל העולם. רובם קטנים יחסית והגדולים שבסדרה זו הם חלק ממיני הנחשים כגון האנקונדה והפיתון.

סדרת הלטאות (Sauria)

סדרה המונה כ-3,400 מינים, הם נבדלים מן הנחשים במספר מאפיינים:

למרבית הלטאות זוג גפיים מפותחות אף המינים שרגליהם כמעט והתנוונו מצוידים בחגורות כתפיים ואגן, אליהם צמודות הגפיים. לרוב סוגי הלטאות עפעפיים נעים להגנה על העיניים ומפתחי האוזניים ועור התוף לרוב גלויים.

הלטאות ניזונות מחרקים ומפרוקי רגליים קטנים ויש ביניהם מיעוט שניזון מן הצומח, מזון המותאם לתכונות המאפיינות את הלטאות.

מבנה הלשון וצורתה הם סימנים חשובים ומקובלים למיון המשפחות. יש שלשונם עבה ואינה יוצאת מן הפה, יש שלשונם מפוצלת ויש שלשונם דביקה ומשמשת ללכידת טרף.

משפחת השממיתיים(Gekkonidae)

משפחה זו כוללת כ-750 מינים. גופם מגושם וקטן ואורכו כ-15 ס"מ.

מבנה הפנים רחב שטוח והשיניים רבות וקטנות. מבנה הלשון בשרני ולעיתים משמשת לצורך ניקוי העיניים. הגפיים בעלות 5 אצבעות ובסופם טופר מפותח, לסוגים רבים כריות הצמדה בקצות האצבעות.

לשממיות יכולת טיפוס מרשימה, הם מטפסות על קירות, חלונות ואפילו על תקרה במהופך.

השממיות משירות את זנבם בקלות בעיתות מצוקה, הזנב ממשיך להתפתל לאחר ניתוקו ומפנה אליו את תשומת לבו של התוקף בעוד השממית יכולה לברוח.

השממיות ניזונות בעיקר בחרקים ובפרוקי רגליים להם הן אורבות בשקט. הם מתגנבות למרחק קצר מטרפן, מזנקות עליו ותופסות אותו בפיהן. הטרף נבלע בשלמותו.

שממית הבתים(Hemidactylus turcicus)

זוהי השממית הנפוצה בבתים. אורכה עד 12 ס"מ וזנבה ארוך במעט משאר הגוף. צבעה ורוד או חום, מנומר בכתמים כהים ולעיתים גחונה שקוף עד שניתן לראות את איבריה הפנימיים. מבנה הקשקשים שבזנבה המקורי שונה מהמבנה בזנב שגודל לאחר ניתוקו של זה המקורי ובשני לא נראים הקשקשים הגבשושיים.

תפוצתם נרחבת וניתן למוצאם בכל המדינות סביב הים התיכון, באפריקה ועד הודו.

השממית פעילה בעיקר בשעות הלילה ואינה נחשפת לשמש, ביום היא מסתתרת בסדקים תחת קליפות עצים. לעיתים ניתן למצוא פרטים רבים סביב מנורות חשמל לצורך חימום הגוף.

הם ניזונים בעיקר בעשים וחרקי לילה המתרכזים סביב הנורות הדולקות בבתים.

משפחת החרדוניים(Agamidae)

משפחת לטאות גדולות הכוללות 320 מינים ברחבי העולם. גודלם כ-30 ס"מ לרובם זנבות ארוכים מן הגוף. מתאפיינים בראש משולש המכוסה קשקשים קטנים וגופם מגושם וחזק. הם מיטיבים לרוץ ולטפס. זנבם חזק ואינו ניתק בקלות.

החרדונים ניזונים בעיקר מחרקים ושאר פרוקי רגליים שהם צדים בפיהם. כאשר הטרף קטן הם לועסים אותו וכאשר הטרף גדול הם חובטים אותו בסלע מספר פעמים עד שהוא מת ואז אוכלים אותו.

עיניהם מפותחת ובעלות עפעפיים נעים והם פעילי יום – לכן ביכולתם להבחין בין צבעים. שמיעתם מפותחת אך חוש הריח אינו מפותח ומשמש בעיקר לחישה של בני מינם במישוש מקרוב.

החרדונים מצטיינים בצבעוניותם ומסוגלים לשנות את צבעיהם בדומה לזיקית. בימים קרים ובשעות הבוקר המוקדמות צבעם כהה על מנת לקלוט יותר קרני שמש ובשעות החמות והוא הולך ומתבהר והופך לאפור בהיר או צהבהב.