הדברת מריון מצוי


הדברת מריון מצוימריון מצוי חי במחילותיו ביחידות. לכל בוגר מערכת חורים אחת או שתיים, כאשר מערכת חורים יכולה לכלול כשלושה חורים פעילים ומספר חורים שאינם פעילים, כל חור בקוטר של עד 6 ס"מ. רמת הנגיעות נמדדת בהתאם למספר המערכות הפעילות לדונם, כל מערכת שבה מתגלה אפילו חור פעיל אחד נחשבת למערכת פעילה.

המריון עשוי ליצור אוכלוסיות צפופות במטעים ובפרדסים ויש חשש לנזקים לעצים ולצינורות ההשקיה. הוא נוהג להתרחק ממחילתו עד למרחק עשרות מטרים, כאשר הוא מעדיף לנוע לאורך קווי הזריעה, לכן על פי רוב אין קרחת בשדה אלא דילול היבול.

אסטרטגיות הדברה

פעולות הדברה מהוות טיפול משלים לפעולות מנע להתרבות המריון.

פעולות המנע המומלצות הינם:
  • פעולות למניעת התרבות מריון מצוי בשטחים חקלאיים כוללתמניעת צמיחה של עשבים רעים בשטחי בור, במטעים ובפרדסים באביב ובקיץ.
  • ביצוע חריש עמוק, ההורס את מחילות המריון וחושף אותם לעיני טורפים. חריש כזה יעיל יותר בקיץ, כאשר רמת האוכלוסייה נמוכה והמזון נדיר,ויש לבצעו גם בשולי השדות.
  • פעולות ההדברה כנגד מריון מצוי משמשות כפעולות משלימות לטיפול המנע.
  • הדברת מריון מצוי נעשית בהתאם לרמת הנגיעות, כאשר לרוב מיושמת שיטת הרעלה בגרגרים או גז המוחדרים לתוך המחילות.
  • אין לבצע הדברת מריון מצוי באמצעות פיזור רעלים בשטח החקלאי מחשש להרעלות משניות.