הדברת פשפשים


הדברת פשפשיםChange to English

משפחת הפשפשים מונה כ-40,000 מינים, אך המין המזיק לאדם הינו פשפש המיטה.

קיימים שני מינים של פשפש המיטה: פשפש המיטה המצוי, שתפוצתו היא כלל עולמית, ופשפש המיטה הטרופי המצוי באזורים טרופיים בעולם.

פשפשי המיטה הם טפילים ותיקים של האדם. הם ידועים לנו כבר מימי סין העתיקה ויוון העתיקה שם תועדו בספרות כמזיקים מאוסים בעלי ריח רע, אך סביר שאלו ליוו את האדם עוד קודם לכן – בתקופה הפרהיסטורית, עת השתכן האדם במערות יחד עם עטלפים – הפונדקאים המקוריים של פשפש המיטה.

אורכו של הפשפש כ-5 מ"מ, צבעו חום אדום וקשה לזהותו. פשפש המיטה הינו טפיל חיצוני, מוצץ דם אשר משתמש בפונדקאי רק לשם הזנה.

במשך היום מסתתרים פשפשי המיטה בסדקים ובמהלך הלילה יוצאים לתור אחר מזון. עקיצת הפשפש אינה מכאיבה ולעיתים מעידה עליה רק תפיחה זמנית קלה במקום העקיצה או כתמי דם זעירים על מצעי המיטה.

לא ידוע על מחלות המועברות על ידי פשפש המיטה אך יכולה להיווצר תגובה אלרגית חריפה לעקיצתו הנגרמת על ידי הרוק המוזרק לפונדקאי בשעת העקיצה.

אסטרטגיות הדברה

פעולות הדברה מהוות טיפול משלים לפעולות מנע להתפתחות פשפשים.

פעולות המנע המומלצות הינם:
  • שאיבה באמצעות שואב אבק עוצמתי בכל אזורי המיטה, שטיחים, ספות וכד'.
  • פעולות ההדברה כנגד פשפשים משמשות כפעולות משלימות לטיפול המנע ומיושמות באמצעות ביצוע ריסוס חומרי הדברה מתקדמים בכל חלקי הבית וסביבתו.
  • חומרי ההדברה מותזים בלחץ לפתחי חריצים ומאחורי תמונות לצורך שטיפת הפשפשים החוצה וחיסולם.
  • כנגד הדרגות הצעירות משולבים תכשירים מווסתי גדילה בתוך חומרי ההדברה המרוססים.
  • בטרם ביצוע הדברת פשפשים יש להסיר את כל המצעים מהמיטות בחדרים הנגועים ולכבסם במים בטמפרטורה 60 מעלות ומעלה, כך גם יש לעשות עם בדים חשופים.