הרחקת לטאות


הדברת לטאותChange to English

בשונה ממשפחת היונקים, הזוחלים, והלטאות ביניהם, הם בעלי דם קר וככאלה עליהם להיות חשופים למקור חום על מנת לשרוד. לטאה ללא מקור חום אינה יכולה לנוע ולכן לא תוכל לצוד. זו הסיבה העיקרית שמרבית מיני הלטאות חיות באזורים צחיחים וחמים.

על אף זאת, מצאו חלק ממיני הלטאות את דרכן לתוך בתינו ולחצרותינו. היתרון שבמגורים בסמוך לבני אדם הוא עצום לצורכי הישרדות הלטאות כיוון שתמיד ניתן למצוא בקרבתנו מזון ומחסה. השקיית גינות, שאריות מזון, פחי אשפה ועוד מהווים מוקד להתפתחות פרוקי רגליים המשמשים מזון ללטאות.

על אף המראה המבהיל, רובן למעשה אינן תוקפניות כלל ונוכחותן משרתת אותנו היטב בהיותן ניזונות ממיני מזיקים שביכולתם לפגוע בנו וברכושנו, ועם זאת מרבית האוכלוסייה תבקש להפטר מנוכחותן.

חלק ממיני הלטאות בארץ מוגנות על פי חוק והן כולן אינן נכללות ברשימת המינים המהווים מפגע ולכן אין לבצע כל פעולת הדברה כנגד לטאות. הדרך הנכונה להרחקת לטאות מחייבת זיהוי מוקדי התרבות ושינוי תנאי השטח במטרה ליצור סביבה שאינה ראויה להן ובכך לעודדן לעזוב את המקום.

מכיוון שהלטאות חודרות לחצרות הבתים לצורכי תזונה יש למנוע ממזונם להתפתח בסביבת המבנה.

אסטרטגיות הרחקה

פעולות ההרחקה מהוות טיפול משלים לפעולות מנע לחדירת לטאות.

פעולות המנע המומלצות הינם:
  • מניעת היווצרות תנאי לחות המהווים אזורי מחיה נוחים לפרוקי רגליים וחרקים, פתיחת חלונות ואוורור חדרים. במקומות ללא חלונות כגון מרתפים יש להתקין סופחי לחות.
  • פעולות למניעת חדירת לטאות הכוללות איטום נקודות צנרת מים וחיבורי חשמלוהתקנת רשתות, וילונות וכילות.
  • שמירה על סניטציה, הרחקת מזון חשוף וטיפול בנזילות ופתחי ביוב מייעלת את תהליך ההרחקה ומונעת הצטברות חרקים המשמשים מזון ללטאות למשך זמן רב.
  • יש לכבות גופי תאורה שאין בהם צורך, בייחוד כאלה הממוקמים מחוץ למבנה.
  • פעולות הדברה כנגד חרקים ופרוקי רגליים מיושמות באמצעות ריסוס חומרי הדברה מתקדמים באזורים סלעיים בחצר המבנה ובצמוד לקירות המבנה.